תקציר:

לפעמים אני מרגיש את הכעס עולה בגופי, ואני רוצה לצרוח: "חזרי לכאן, אלינו, אליי. תהיי נורמלית, תירגעי. מי את? אני לא מכיר אותך, לא יודע מי את. את לא האישה שאיתה התחתנתי, את אישה אחרת לגמרי"... אך לפתע, כמו משום מקום, הכול משתנה... זה קורה כאילו מעצמו. בעזרת קול פנימי, עולים בי כוחות שאינם שלי, מתנת שמיים, ומגיע רגע מכונן שלא עוזב אותי עד עצם היום הזה; רגע שמשנה את חיי מקצה אל קצה ומייצר מציאות חדשה בתוכי, רגע מרפא שמביא מעט רפואה לעולם, לעולמי שלי, אולי גם לעולמה של רעייתי. *** בני וורצמן מספר בגוף ראשון את סיפור התמודדותו עם מחלת נפש קשה של רעייתו, מסע שנמשך לאורך כארבעה עשורים תוך הדחקת המחלה בבית פנימה ושמירתה בסוד מפני הסביבה. הספר שופך אור על חייו ועל דרכו של המחבר, אב המשפחה, שהמשיך לטפל באשתו עד יום מותה, גם לאחר שלבקשתה ולבקשת ילדיו נתן בידיה גט ונישא בשנית. -- מהכריכה האחורית